דו"ח ניסוי

בעיה:כיצד החומציות במים משפיעה על נביטת השעועית?

השערה:החומציות שבמים מונעת מהשעועית לנבוט

כלים וחומרים:
*מים עם חומציות 4 pH(מים-30% לימון-70%)
*מים עם חומציות 6 pH(מים-70% לימון-30%)
*כלי למדידת כמויות נוזלים
*משורה
*5 כוסות מיץ לימון(כמות מסוימת של לימונים
*10 כוסות מים
*5 כוסות מי ירקון
*4 צלחות שטוחות
*צמר גפן
*20 זרעי שעועית
* נייר ולורד.
*קערה מלאה במים
*בקבוקון ספריי קטן.

מהלך הניסוי-
*מכינים את 2 סוגי המים החומציים,מי ירקון ומים.
*משרים את זרעי השעועית במים בקערה במשך 24 שעות
*פורסים 4 פיסות שטוחות של צמר גפן על ארבעת הצלחות ומניחים על כל אחת מהן חמישה זרעי שעועית,כותבים בנייר עם הלורד את סוג המים שמשקיםץ
*כל צלחת משקים(בהתזה-בעזרת בקבוקון הספריי הקטן. מנקים את הבקבוק לפני כל התזה) בסוג מים שונה(מים עם חומציות 4 pH,מים עם חומציות 6 pH,מי ירקון ומים) בכ-20מ"ל כל יום במשך חמישה עשר ימים. הכמות הכוללת של כל סוג מים היא חמישה כוסות-שיהיה מספיק מכל סוג מים לכל הניסוי.
*חושפים את השעועית לאור ומשקים פעם ביום את השעועית.

תוצאות:
*שני זרעי שעועית שהושקו במים נבטו,בעוד שכל שאר זרעי השעועית לא נבטו.

טבלת תוצאות

		מי ירקון	מים חומציים-חלש	מים חומציים- חזק	מי ברז
24.3		השריה במים(24.3) השקיה(25.3-26.3)	השריה במים(24.3) השקיה(25.3-26.3)	השריה במים(24.3) השקיה(25.3-26.3)	השריה במים(24.3) השקיה(25.3-26.3)
27.3		השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי
30.3		השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי
2.4		השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-נביטת זרע שעועית ראשונה
5.4		השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי	השקיה-נביטת זרע שעועית שנייה
8.4	השקיה-אין שינוי		השקיה-אין שינוי	השקיה-אין שינוי		השקיה-אין שינוי

(מלמעלה למטה:מים,חומציות חזקה,חומציות חלשה,מי ירקון)



מסקנות:
*החומציות שבמים מונעת מזרעי השעועית לנבוט.
*הזיהום במים מונע מזרעי השעועית לנבוט.
*זרעי השעועית יכולים לנבוט אך ורק כאשר הם מושקים במים.

המלצות לעתיד:
אנחנו ממליצים לצמצם את שפיכת השפכים למקורות מים. הניסוי שלנו הוכיח באופן חד משמעי שהזיהום שבמים והחומציות שבמים פוגעת בהתפתחות התקינה של צמחים. לכן-על מנת לשמור על העולם שלנו ועל הסביבה שלנו אנו ממליצים לנסות לצמצם כמה שיותר את  זיהום המים.

דברים שלמדנו מהבלוגים של אחרים

בשיעור מדעים האחרון ביום שני(13.3.11) צפינו ב-4 בלוגים של ילדים שונים מכיתות ט3-ט5.
התבקשנו על ידי רונית לכתוב מה למדנו מבלוגים של אחרים,ואיך נוכל לשפר את הבלוג שלנו:

*קודם כל הבנו כי אנחנו צריכים למצוא שם שמתאים ומבטא את הניסוי שלנו,אחרי שקיבלנו השראה מהקבוצות האחרות חשבנו על שם חדש-"אנחנו עדשים תרבותיים"-עדשה תרבותית היא הצמח אותה אנו מגדלים במסגרת הניסוי.

*נוסף על כך,הבנו שאנחנו צריכים להפוך את הבלוג ליותר אקטיבי ויותר ויזואלי-להוסיף תמונות,גאדג'טים-אבל במידה. ככה שאפשר למשוך את תשומת הלב של הקוראים-ולגרום להם "להתחבר" לבלוג שלנו ולהפוך את הניסוי ל"חי" יותר.

*והדבר האחרון שלמדנו הוא שאנחנו צריכים לשמור על סדר-הסתכלנו מהצד על בלוגים שלעיתים לא שמרו על סדר ואסטטיקה,לכן חשוב מאד לשמור על סדר ועל אסטטיקה כך שיהיה יותר נוח לקרוא את הבלוג ולהנות מהתוכן.

"חושבים ירוק"-עדו יובל זהר ומרי-משימה ג'

תשובות לשאולת המשנה+מידע רלוונטי לנושא


בצהוב-מידע רלוונטי לנושא


באדום-מידע העונה על שאלת המשנה

כתום-גם וגם

חשוב מאד!! הביבליוגרפיה נמצאת בהיפר-קישור בכותרות. כל המידע שאתם רואים פה נלקח מהאתרים שצורפו כ"יד חמה" לכותרות!!!


1.מהי רמת חומציות?
בכדי שנבין את ההשלכות של שינוי ברמת ה-PH יש קודם להבין מה בעצם ה-PH מודד. לשם כך יש צורך
לחזור לשיעור בכימיה בסיסית. כן גם אני ברחתי משיעורי כימיה, אך ננסה לפשט זאת עד כמה שניתן. ה- PH מודד את רמת החומציות והבסיסיות. רמת ה- PH נעה בין 0 ל-14. כאשר מ-0-7 זה טווח החומצי ומ- 7-14 הטווח הבסיסי, 7 זה ניטראלי (מים). רמת ה- PH בדם ובמרבית חלקי הגוף אמורה להיות 7.4, זאת אומרת בסיסית יותר, כשה- PH בדם יורד מתחת ל- 6.8 זה גורם למוות . בעצם ה-PH מודד את היכולת של חומר לשחרר מימן, H+ בתמיסה. ככל שה- PH יותר נמוך זה אומר יותר H+, רמת חומציות גבוהה. ככל שריכוז ה- H+ יותר נמוך זה מעיד על בסיסיות, PH גבוה . מכיוון ש- O2H = H+ + -HO, אז ניתן גם לאמור שב- PH בסיסי יש יותר OH-, ובסביבה חומצית יש פחות OH- . מכאן עולה מסקנה מאוד מאוד חשובה, שבסביבה חומצית יש פחות -OH, זאת אומרת פחות חמצן. היחס בין PH= 4 לבין PH =5 אינו ליניארי אלה אקספוננטיאלי. זהו, עד פה קורס מזורז בכימיה בסיסית.


2.באיזו סביבה גדלה שעועית :
בארץ גודלה השעועית עוד בימי הערבים, וכיום שטחי גידולה הם נרחבים – על כל סוגיה: יבשה, ירוקה ,צהובה ,לבנה, שחורה ואדומה. הזנים המועדפים בארץ הם הזנים השרועים, אשר נוחים לגידול ולקטיף מכני. לאחרונה הוחל גם בגידול של זנים מטפסים, בעיקר בחממות. רוב הגידולים מופנים לתעשייה לשימורי קופסאות, הקפאה, או ייבוש הזרעים (כמו בתמונה התחתונה). בשווקים מצויה השעועית הטריה מאפריל עד ינואר
3.מהי רמת החומציות של מי הברז?

האם רצוי ומותר לשתות מי ברז?

כן. מי השתייה בישראל המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הם ברמה תברואתית טובה ביותר. רמת מי השתייה בישראל יכולה להתחרות ברמת המים של המדינות המתקדמות בעולם, באירופה ובארצות הברית. לכן, אין שום סיבה שלא לשתות מים מן הברז, ובעיקר נוכח הצורך בשתייה מרובה בארצנו החמה. על פי המלצת משרד הבריאות יש לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום.

לראש העמוד

האם מים מינרליים עדיפים על מי ברז?

לא בהכרח. איכות מי הברז נמצאת תחת פיקוח יומיומי של חברת מי נתניה ומשרד הבריאות. צריכת מים מינרליים כרוכה בעלות גבוהה מאוד לעומת צריכת מים מהברז. יתרה מכך, דו"ח ארצי לאיכות המים שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות (24.2.05) קובע: "המים בנתניה באיכות הגבוהה בארץ".  4.כיצד מזהמים מקורות מים?

There are many causes for water pollution but two general categories exist: direct and indirect contaminant sources.

Direct sources include effluent outfalls from factories, refineries, waste treatment plants etc.. that emit fluids of varying quality directly into urban water supplies. In the United States and other countries, these practices are regulated, although this doesn't mean that pollutants can't be found in these waters.

Indirect sources include contaminants that enter the water supply from soils/groundwater systems and from the atmosphere via rain water. Soils and groundwaters contain the residue of human agricultural practices (fertilizers, pesticides, etc..) and improperly disposed of industrial wastes. Atmospheric contaminants are also derived from human practices (such as gaseous emissions from automobiles, factories and even bakeries).

מה שכתוב בעצם זה שישנם שני דרכים של זיהום מקורות מים:דרכים ישירות ודרכים עקיפות.
הדרכים הישירות הן דרכים שהאדם מזהם את המים באופן מכוון,כמו שפיכת פסולת למקורות מים,שפכים של בני אדם,זיהום תרמי וכו'

הדרכים העקיפות הן למעשה זיהומים שנעשים ע"י רצף אירועים שנחשב ל"צירוף מקרים". למשל,גשם שיורד בעיר מזוהמת ו"לוקחת" איתה את הגזים הרעילים שנפלטים ממפעלים וממכוניות,הגשם מחלחל באדמה ומגיע למקורות מים שונים.



5.איך להשקות את צמח השעועית?
 Water the seeds. A 'rain' spray on a hose or watering can will do, or pour water on your hand and sprinkle it over where the seed was planted (a marker made of a craft stick or piece of plastic can help find them before they sprout). Don't run the hose directly onto the seeds; they'll either wash away or drown. Water them at least daily, and more often if it's dry, but don't water them if you get your finger wet/muddy by pushing it into the ground near a seed - it should be damp to dry. Too much water is as harmful as too little. Keep watering daily and watch for the sprouts. Depending on what you planted (pre-sprouted dried beans, fresh, dried for planting...), it can take 2 to 10 days for the first sprouts to show above the surface.

בכתום-אומרים שצריך להתיז כמות לא מוגדרת של מים. העיקר לשמור על לחות.

6.מהי הטמפ' הטובה ביותר לגידול עדשים?
Choose a good location. For the peas, locate the pot or pots in a bright area but not in full sun. A spot partially shaded by a tree or hedge is ideal, because the leaves will provide more shade as the season gets hotter. Make a sun chart to determine which parts of your yard or patio get the most sun--and don't put these plants there (especially the peas, which prefer cooler climates).

בצהוב-אומרים שצריך לחשוף את זרעי השעועית למקום בהיר-אך לא ישירות לקרני השמש.
באדום-אומרים שהשעועית מעדיפה מזג אוויר קריר-ולא חם מדי.

הערה מאד חשובה!!!!!! הכתוב מתייחס לאפונים אבל כל מה שכתוב שם רלוונטי גם לשעועית. האתר מתייחס לשניהם משום ששני המינים זקוקים לתנאי טיפול דומים מאד.


7.איך מודדים רמת חומציות?
ניתן למדוד את רמת ה-pH בעזרת אינדיקטור pH או באמצעות שימוש במד pH אלקטרוני. אינדיקטורים הם חומרים המשנים את צבעם לפי רמת ה-pH של התמיסה שבה הם נמצאים. לכל אינדיקטור יש רגישות לטווח pH מצומצם, שבו הוא משנה את צבעו. קיימים גם אינדיקטורים אוניברסליים המורכבים משילוב של מספר אינדיקטורים, ומאפשרים שינוי צבע רציף בטווח pH גדול מאוד. אינדיקטורים מפורסמים לדוגמה הם לקמוס, פנולפתלאין, ומתיל אדום. גם תה והחומר האדום בכרוב אדום יכולים לשמש כאינדיקטורים.
מד pH אלקטרוני מתבסס על השפעת החומציות על התכונות החשמליות של התמיסה. מדי pH אלקטרוניים הם מדויקים מאוד ומאפשרים מדידה ברמת דיוק של מאית יחידת pH. המדידה נעשית על ידי מדידת פוטנציאל החיזור התקני של התמיסה (למעשה, במד pH קיימת ממברנת זכוכית, המאפשרת למדוד רק את השפעת ריכוז יוני ההידרוניום על פוטנציאל החיזור, ולהתעלם מהשפעת המומסים האחרים). מתוך הפוטנציאל ניתן לחשב את ריכוז היונים על ידי שימוש במשוואת נרנסט.

8.איך זיהום המים משפיע על יצורים חיים?
השפעת הזיהום
זיהום מסוג זה מפר את האיזון הטבעי, פוגע באיכות מאגר המים הגדול בעולם, גורם להכחדת בעלי חיים ימיים, אם באופן ישיר ואם בפגיעה במזונם. כן פוגע הזיהום בדגה המשמשת לתזונת אדם.

 ניסוי


בעיה:צד רמת החומציות במים משפיעה על צמחה העדשה התרבותית?


השערה:רמת החומציות במים משפיעה לרעה על צמח העדשה התרבותית.


כלים וחומרים
*ארבע פיסות צמר גפן
*ארבע צלחות שטוחות חד פעמיות
*עשרים זרעי שעועית
*מים מדוללים(50%) מנחל רבא- ליטר
*מי ברז- ליטר
*מים חומציים(כ-6 pH)- ליטר
*מים חומציים(כ-4 pH)- ליטר
*משורה
*בקבוקון ספריי קטן
*מדבקות(עליהן נרשום את סוג המים אשר אנו משקים ונדביק על הכלים)



מהלך הניסוי
*מכינים 4 סוגים של מים-מים חומציים(4 pH),מים חומציים (6 pH),מי שפכים ומי ברז.

*לוקחים 20 זרעי שעועית

*מכינים 4 צלחות פטרי עם 4 פיסות צמר גפן שוות בגודלן,ומגדלים בכל אחת 5 זרעי שעועית.


*שומרים על לחות קבועה ושווה בין כל זרעי השעועית,כלומר,השפרצה שווה של סוגי המים כל יום.


*חוזרים על הפעולה מקודם,ובודקים כל שלושה ימים את התפתחות צמח העדשה.(בשלבים הראשונים נעזרים עם זכוכית המגדלת)

איך נבחין בתוצאות?
זרעי השעועית-ע"פ המידע שנתון בידינו נובטים בין 2-10 ימים מאז יום ההשריה. סך כל הניסוי שלנו אורך 15 יום-ובוא אנו נבדוק את הנביטה של זרעי השעועית-האם היא תקינה בכל סוגי המים-או שלא.

"חושבים ירוק"-עדו יובל זהר ומרי-משימה ב'

הקדמה
התבקשנו לחשוב על רעיון לניסוי כעבודה על איכות הסביבה. בפוסט האחרון פירסמנו תמונות של צינור בראש העין,אשר שופך את שפכי התושבים לתוך מקור המים "המופרסם"(לפחות לכל אלו שחיים בראש העין)-נחל רבא. כאמור,נחל רבא נשפך בסופו של דבר לנהר הירקון ולאדמה,וצמחים רבים בארץ ניזונים ממנו. השאלה היא-איך רמת החומציות שבשפכים משפיע על גדילת הצמחים.
שאלת החקר
כיצד רמת החומציות במים משפיעה על השעועית?

שאלות משנה
1.מהי רמת חומציות?
2.מהי רמת החומציות במי הירקון?
3.מהי רמת החומציות של מי הברז(מים שבד"כ אנו משקים איתם צמחים)?
4.מהי רמת החומציות במי נחל רבא?
5.כמה פעמים צריך להשקות את השעועית ביום?
6.האם השפכים שנשפכים לנחל רבא עוברים דילול?
7.כיצד מודדים רמת חומציות במים?
8.מהי הטמפ' הטובה ביותר לגידול שעועית?
9.מהם הדרכים למדידת רמת חומציות?
10.באיזו סביבה גדלה שעועית(עדשים)?
11.באילו דרכים מזהמים מקורות מים?
12.איך זיהום המים משפיע על יצורים חיים?
13.הזיהום בירקון-כיצד נוצר?

"חושבים ירוק"-עדו זהר מרי ויובל-משימה א'

טביעת רגל אקולוגית-טביעת רגל אקולוגית היא מדד אשר מודד את כמות תצרוכת משאבי הטבע של האוכלוסייה ביחס לכמות המשאבים שהטבע יכול לייצר ולקלוט. טביעת הרגל האקולוגית נמדדת ע"פ שטחים-עצם העובדה שהאדם הוא יצור ביולוגי משמע הוא תלוי בסביבה האקולוגית שלו על מנת להתקיים( למשל: צריך שטח אדמה לגידול מזון,למשל,ושטח של אוויר כדי לנשום). מדד טביעת הרגל האקולוגית מתייחסת גם לאוכלוסייה,ומקצה לכל אדם בעולם את כמות השטח שממנה הוא צריך להתקיים כל חייו על מנת להתאזן עם הטבע. במקרים שבהם אין שמירה על אותם שטחים,יש פגיעה באיכות הסביבה,ועם הזמן יתחוללו שינויים בלתי הפיכים בסביבה שלנו אם לא נשמור עליה.

(בקישור אנו יכולים לראות מפה אשר מראה באופן מוחשי את טביעת הרגל האקולוגית כמדד. המשתנה הוא כמות המשאבים המשומש באותו מקום ביחס לאוכלוסייה. כך,אנו יכולים לראות ולהבין טוב יותר את העיקרון של "טביעת הרגל האקולוגית"-ככל שהצבע כהה יותר,כך יש שימוש רב יותר במשאבים וככל שהצבע בהיר יותר,כך השימוש במשאבים מאוזן יותר)

קיימות-קיימות במונחים אקולוגיים מתארת את המעשים החיוביים אשר החברה עושה ביחס לטבע ואת התוצאות שלה בעתיד. חברות רבות ברחבי העולם משקיעות מאמצים על מנת לשמור על הסביבה כמה שיותר. בכל מדינה ומדינה הקיימות היא ערך עליון-הקיימות הוא אחד מהגורמים המרכזיים לקיומנו בעולם,ולכן אנו לוקחים את האחראיות על עצמנו לשפר את הסביבה בהווה ולשמר אותה בעתיד. ככל שאנו כחלק מהחברה הישראלית,נפעל יותר על מנת שהסביבה האקולוגית תישמר,כך אנו יכולים לשפר את איכות חיינו ושל הדורות הבאים אחרינו. כחלק מחובתנו לשמר את הסביבה ולפתח את הקיימות בעולם.

(בתמונה:קיימות-כי אנחנו חייבים להציל את כדור הארץ!)

הקדמה

התבקשנו לצלם מפגע סביבתי בראש העין. חשבנו על רעיון של מפגע סביבתי,שיש לו פגיעה קשה בנו. אם כבר דיברנו על טביעת רגל אקולוגית-הרי לכם דוגמה מצויינת לאחת. בתמונות שלמעלה אנו רואים צינור,צינור זה הוא צינור של מי שפכים,שנשפכים הישר לתוך מקור מים מפורסם בראש העין-"נחל רבא". טביעת הרגל האקולוגית מתייחסת כאמור גם לפסולת שהטבע יכול לקלוט. שפיכת מי השפכים המזוהמת הזאת,שעשירה בנוסף לכל בחומרים כימיים שונים,מזהמת את מקורות המים שלנו. בסופו של דבר,מקור המים הזה שאתם רואים בתמונה מגיע לנחל הירקון,שפוגע באוכלוסיית הדגים שבנחל,ומקורות מים מתוקים נוספים.

הגורמים לזיהום

הגורם לזיהום הוא למעשה..אנחנו. השפכים שלנו,וחלק מהפסולת שלנו,מגיעים בסופו של דברים למקורות המים השונים.

הסיכונים שבמפגע
ישנם סיכונים רבים שיכולים להיגרם בגלל הזיהום הבלתי פוסק הזה.
*אוכלוסיית בע"ח עלולה להיפגע כתוצאה ממקורות המים המזוהמים הללו:דגים שחיים במקורות המים הללו עלולים להיפגע מהשפכים ומהכימיקלים המסוכנים,עופות מסוגים שונים עלולים להיפגע מהמים המזוהמים(באותו מקום הבחנו בלהקת ציפורים בקרבת הצינור).
*איכות המים המתוקים שבאים במגע עם המים שמזוהמים באופן ישיר מהצינור,עלולים להיפגע:
-מי תהום שטובים לשימוש עלולים להזדהם
-הזיהום הגדול הוא אחד מהגורמים בפגיעה בנחל הירקון ובים.
*מי השפכים מלאים בחיידקים וברעלים מסוגים שונים אשר פוגעים באיכות האוויר.